הילולת הרי"ף - רבי יצחק אלפאסי - י' בסיון

ארבעה ימים אחר חג מתן תורתנו, בתאריך י ' בסיון, תחול הילולת רבנו הגדול - הרי"ף ז"ל. כידוע, הרי"ף הוא אחד מן הפוסקים ההלכתיים המרכזיים ביותר על דף הגמרא. מן הראוי שנכתוב מעט מתולדותיו ואירועי חייו :

הרי"ף נולד בשנת ד'תשע"ג (1013 למניינם), בעיר 'קלעת חמאד ' שבאלג'יריה. עבר להתיישב בפאס, משם נאלץ לברוח מפני שהלשינו עליו למלכות, לספרד , ושם נפטר בשנת ד'תתס"ג (1103 למניינם). סך ימי חייו היה 90 שנה .
כינויו " אלפאסי" בא לו בעקבות התיישבותו בעיר 'פאס' שבמרוקו, שם למעשה היה רוב פעלו בתורה , והפצתה לרבים ('אל' בשפה הערבית פירושה 'ה ', ו - 'פאסי' הוא ע"ש העיר, לייחד את הדיבור על אותו רבי יצחק שבא מ - 'פאס', להוציא רבי יצחק אחר). לעתים מוצאים אנו ספרים שמכנים אותו "הקלעי" ע"ש עיר הולדתו, כדלעיל .
הרי"ף חי בזמנו של רש"י. היה תלמידם של רבינו חננאל בן חושיאל (מחבר פירוש על התלמוד), רב ניסים בן יעקב גאון , ורבי דוד אבן הג'ר. למד אצלם בישיבות 'קיירואן', כדברי הראב"ד .

הרי"ף היה גדול חכמי ההלכה בספרד, ומחבר ספר ההלכות החשוב ביותר עד משנה תורה להרמב"ם , והראשון מסוגו המתמצת ומלקט מהתלמוד דף על דף את מסקנות הגמרא, הנוגעות למעשה, בלי כל המשא ומתן שיצר אותם והביא אליהם. עוד דבר גדול עשה בחיבורו, בכך שריכז למקום אחד מאמרים העוסקים באותו נושא. כמו כן הכניס בתוך ספרו אגדות בעלות ערך מעשי . הרי"ף לא הכניס בספרו את ההלכות שאינן נוגעות למעשה בזמנו, כפי העולה מדברי הרמב"ם , בתוך דברי הערצה שכתב עליו: "וההלכות אשר עשה הרב הגדול, רבינו יצחק ז"ל, הספיקו בעד כל החיבורים ההם … מפני שהן כוללות את כל הפסקים והדינים שצריך אליהם בזמנינו זה … ", ואכן לימד הרמב"ם את הלכות הרי"ף לתלמידיו. כמו כן העיד עליו הרמב"ם ז"ל שכתב את חיבורו ברוח הקודש. הרי"ף חיבר עוד מספר חיבורים חוץ מהלכותיו: הלכות בכורות , הלכות חלה, ושו"ת בהלכות נדרים. הוא נשאל מכל קצוות ספרד, ותשובותיו דומות בסגנונם לתשובות גאוני בבל. תלמידיו היו: רבי יהודה הלוי, מחבר הספר הידוע "הכוזרי", הר"י מיגאש, רבי אפרים מקלעה (מחבר 'השגות אפרים'), ורבי ברוך אלבאליה .
העריצוהו גם ר"י הזקן בעל התוספות, והראב"ד. וזה האחרון כתב עליו: "אני סומך על דברי הרב, אפילו אומר על ימין שהוא שמאל". מרן ה - "בית יוסף" מחשיבו ראשון מבין שלושת עמודי ההוראה, על פיהם קבע את פסק ההלכה בשלחן ערוך. ומכאן ניכרת חשיבותו הרבה, ביחס גדולי הדורות אליו, וכן בהכרעת ההלכה, הנמשכת למעשה עד ימינו אנו .

לרי"ף היה בן תלמיד חכם, ושמו יעקב, אך בכל זאת הועיד את תלמידו, הר"י מיגאש, למלא את תפקידו , ולהמשיך דרכו, אחר הסתלקותו. תלמידו , רבי יהודה הלוי, חיבר עליו קינה אחר מותו : " הרים ביום סיני לך רעשו/כי מלאכי האל בך פגשו/ויכתבו תורה בלוחות לבך/וצבי כתריה לך חבשו/לא עצרו כח נבונים לעמוד/לולא תבונות ממך דרשו". קינה המתארת את קבלת הפנים שעושים לרי"ף ז"ל למעלה, ואת חפצם של מלאכי מעלה לשמוע מפיו דברי תורה .
וכן רבי משה בן עזרא כתב עליו בספרו "שירת ישראל" (עמוד עג): "היה בעל רגש דתי חזק שאי אפשר למצא דוגמתו. בעל שכל בהיר. חכמתו עמוקה ואין דומה לה. עטו מהיר עד שאי אפשר להתחרות בו ".